ווב 2.0 - יקום חדש נולד
מדריך למפץ הגדול: אימייל סמנטי, בראוזר סמנטי, וורד סמנטי, אקסל סמנטי ועוד.
ד"ר אשר עידן, אוקטובר 2005, www.the21century.com
- מבוא: מושגי יסוד
באוקטובר 2005 החל המפץ הגדול של ווב 2.0. זאת בדומה ל- 1995 שבה החל המפץ הגדול של ווב 1.0 שבישר את לידתה של רשת האינטרנט ככלי עסקי וצרכני המוני.
בווב 2.0 אנו רואים שינוי יסודי ב:
יישומי פי.סי. כמו מעבד תמלילים וובי, גליון אלקטרוני וובי, ופאוור-פויינט וובי.
ביישומי ווב 1.0 כמו אי.מייל, בראוזר, אי.סי.קיו.
בהופעה של יישומים חדשים ייחודיים לווב 2.0 כמו בלוג, ויקי, RSS, AJAX, שירותי רשת, גריד, פולקסונומיה (טקסונומיה פוסטמודרנית), ויישומים ארגוניים בשיטת הקוד הפתוח ובסביבת "קאזה" ו"אי.ביי" של יישומים ארגוניים (כמו ERP, CRM, ופורטל ארגוני). - תשתית ויישומי יסוד
AJAX הוא סביבת תכנות חדשה המאפשרת להפוך יישומי ווב לקלים ונוחים כמו יישומי ווב. זוהי שפה המשלבת בין שפת JAVA Script לשפת XML וכך מאפשרת את:
א. אי.מייל 2.0 Zimbra. http://www.zimbra.com יישום אי.מייל זה מאפשר להעביר את סמן העכבר מעל מספר טלפון שהגיע באי.מייל והיישום יחבר אותנו לשיחה טלפונית דרך סקייפ. או אם אנו מעבירים את הסמן מעל תאריך באי.מייל, היישום יחבר אותנו ישירות ליומן האלקטרוני. או אם אנו מעבירים את העכבר מעל האי.מייל של השולח, היישום יחבר אותנו עם מערכת הCRM של הארגון שלנו, וכו'. כך אימייל 2.0 הוא כלי לקולבורציה מאוחדת (אי.סיקיו יחד עם אימייל יחד עם טלפון VOIP יחד עם האינטרא-נט הארגוני וכו'), לקולבורציה עם יכולת ארגון עצמית עם ניצני בינה מלאכותית ואוטונומיה.
ב. בראוזר 2.0 Flock. http://www.flock.com יישום בראוזר זה מאפשר RSS, בלוג, רישות חברתי, וויקי, בתוך הבראוזר ללא צורך להוריד תוכנה נפרדת.
ג. Dodgeball.com שנרכשה על ידי גוגל ושמאפשרת רישות חברתי (כמו Linkedin ו- Frienster.com לסלולר.
ד. Housingmap.com "שיושבת" על Google Earth ושמאפשרת תיוג מרחבי, למטרות נדלנ"יות..
ה. Flickr.com שנרכשה על ידי יאהו ושמאפשרת תיוג ויזואלי ושיתוף של תמונות.
ו. Zvents.com ו – upcoming.com שנרכשה על ידי יאהו. שי היישומים הללו משמשים לתיוג סמנטי של אירועים.
ז. del.icio.us לתיוג בוקמרקים.
ח. writely.com מעבד תמלילים וובי-סמנט.
ט. NumSum.com אקסל וובי-סמנטי.
י. www.meyerweb.com/eric/tools/s5 S5 פאאור-פויינט וובי-סמנטי.
זהו רק מדגם מייצג של התפוצצות של יישומים שהופיעה ב"מהפכת אוקטובר" של 2005. בהתאם לסכמה היסודית של הבלוג שלי (העוסק בטכנולוגיות אינטרנט וIT 1980-2020), ניתן לראות את החוקיות של מהפכת ווב 2ץ0 ואיך היא משתלבת במהפכות העתידות לבוא. כזכור הבלוג שלי מבוסס על ההנחה שהיקום הדיגיטאלי שהופיע במפץ הגדול של שנות השמונים, ממשיך להתרחב במספר גלי התפוצצות שיש להם חוקיות ברורה: - ווב 2.0 ווב 1.0: חמשת גלי ההתפוצצות
א. לפני הווב: גל הדיגיטיזציה 1980-1990
ב. ווב 1.0: גל הרישות 1990-2000
ג. ווב 2.0: גל הרשתות החכמות והמשתפות 2000-2010
ד. ווב 3.0: גל הרשתות המולקולריות (ננו-ביו רשתות) 2010-2020
ה. אחרי הווב: העידן הפוסט-אלקטרוני (רשתות קוונטיות) 2020-????
כל גל מתפרץ ואז הוא נתקל בגלים חדשים שנוצרים לפניו. נוצרות תופעות של התאבכות והכחדת חלק מההתפתחויות לעומת קוהרנציה וחיזוק של חלק אחר של ההתפתחויות. - אקספוננציאליות וחוקי הכלכלה החדשה
"מפץ גדול" טוב יותר ממודלים אחרים לתיאור המתרחש משום שמפץ טוב לתיאור תופעות אקספוננציאליות:
א. בגל 1 פעל חוק מור שאומר: המעבד יכפיל את כוחו בערך כל שנתיים וישאר באותו מחיר ואף פחות.
ב. בגל 2 פעלו שני חוקים: חוק מטקלף (שאומר שעוצמת הרשת גדלה בצורה חזקתית בזמן שמספר המשתמשים גדל בצורה חשבונית), וחוק גילדר (שאומר שרוחב הפס מכפיל את עצמו בממוצע כל חצי שנה (לכן הוא יותר אקספוננציאלי מחוק מור הנ"ל).
ג. בגל 3 פעלו 3 חוקים: חוק ריד (עוצמת הרשתות החברתיות גדלה בצורה אקספוננציאלית אף יותר מהר מאשר חוק מטקלף הנ"ל (העוסק ברשתות פיזיות).), חוק הזנב הארוך (האומר כי לפני האינטרנט הכלכלה והבידור יצרו מספר קטן של להיטים כשכל להיט מיוצר ומופץ במיליוני עותקים להמון המודרני ואילו האינטרנט יוצרת בידור וכלכלה עם מספר גדול של יצירות במספר קטן של עותקים עבור "המון חכם ופוסטמודרני" המאורגן בקהילות), חוק ברבאשי (חוק הרשתות הלא שיוויוניות שבהן אי השוויון הוא כה גדול עד שהפער ניתן לתאור רק בנוסחאות חזקתיות), חוק "המעגלים המשולבים של התוכנה" (הבא לידי ביטוי במושגים Netweaver של סאפ, וFusion של אורקל) שיוביל לתוכנות שמתחברות לבד זו לזו בהתאם לצורכי הלקוח כמו ריאקציות של כימיה אורגנית (ננו-ביו תוכנה).
לסיכום, ווב 2.0 יצא מהארון באוקטובר 2005. הוא כבר מיושן. יחי ווב 3.0! - עשרת הדברות של ווב 2.0: מודלים עסקיים ועקרונות טכנולוגיים
א. המשתמשים הם יצרני התוכן העיקריים ולא חברות המדיה והעיתונים הגדולים. ב2005 התפרסם נתון מדהים ולפיו גילאי 5-25 מייצרים יותר תוכן מאשר הם צורכים. החזון של טופלר (בספרו "הגל השלישי" 1980) בדבר היצרכן יצרן+צרכן, ממש הופך למציאות.
ב. הנתונים הם הנכס העיקרי ולכן יש להשביח אותם ולהופכם לייחודיים (ראה השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ4 מיליארד דולר).
ג. הכוון את משתמשיך לתעל את אפקט הרשת (חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית) לטובתך, כך שייצרו שיווק ויראלי לשירות שלך.
ד. נסה להמיר כל מוצר לשירות. שירותי רשת, ASP, SOA ועוד.
ה. רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות).
ו. אין יותר גרסאות שמשודרגות כל כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות.
ז. שתף! אל תשלוט!
ח. פתח יישומים שטובים לכל מכשיר (סלולר, פי.סי. טלוויזייה, מיקרוגל, וכו).
ט. השתמש ב"חוק הזנב הארוך: האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים )שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמון אנשים.
י. הפסק להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות. - ווב 3.0
"האינטרנט? הצחקתם אותנו! עוד בלון שייעלם בקרוב!" ניוזוויק 1995.
"האינטרנט לא נועד למסחר, והוא אינו ידידותי למשתתפים חדשים" טיים 1994.
" בטלוויזיה יש פחות מעשר תחנות. איך יכול להיות שבאינטרנט יהיו יותר מכמה עשרות אתרי אינטרנט? אתם יודעים כמה מאות מיליוני דולרים עולה להחזיק תחנת טלוויזיה אחת בשנה?" בריטיש טלקום 1994.
"אנו חיים בחברה צרכנית ופסיבית. הצרכנים לא יגעו באינטרנט כי היא מדיום אקטיבי" רשת הטלביזיה ABC 1989.
כדי לראות לאן האינטרנט צועד בעשור הקרוב עד 2015, כדאי לנו לראות את מה שהוא כבר עשה מאז שנת 1995.
• באינטרנט כיום יש מעל ל400 מיליארד דפים שנוצרו ב10 שנים או בפחות מ4,000 ימים. כלומר באינטרנט מיוצרים בכל יום מעל ל100 מיליון דפים!
• בכל רגע נתון נערכות רק באי.ביי מעל 50 מיליון עסקאות.
• כיום יש 20 מיליון אנשים אקטיביים שכותבים בלוג (יומן רשת).
היפר-טקסט הוא היכולת לקשר ישות דיגיטאלית אחת עם השנייה בלחיצת עכבר (טקסט לטקסט, טקסט לוידאו וכו'). ממציא ההיפר-טקסט (תוכנות היסוד שעליהם ביסס ברנרס לי את הווב,HTML, HTTP) טד נלסון, אמר שבהמצאתו הוא רצה להראות שידע הוא תמיד פרשנות על פרשנות. זאת בהתאמה לעמדות פוסטמודרניות מהסוג של דרידה (דקונסטרוקציה) ושל פיירבנד (אין עובדות, יש רק פרשנויות פרדיגמאטיות של נתוני חושים).
יכולת הקישור של ההיפרטקסט מעודדת שיתופיות. השיתופיות מחזקת את סוג החשיבה הקולקטיבי בין בני אדם לבני אדם, בין מחשבים למחשבים ובין בני אדם למחשבים. זהו סוג חדש של חשיבה: חשיבה אנושית מוגברת דיגיטאלית. זהו סוג חדש של שיתופיות וחברתיות: קהילה אנושית מוגברת דיגיטאלית. זאת בדומה לגלגל שיצר סוג חדש של תנועה אנושית: תנועה אנושית מוגברת מכאנית. בשני המקרים, טכנולוגיות שונות מגבירות את היכולות האנושיות. פעם זו הגברת יכולת התנועה ופעם זו הגברת יכולת החשיבה או יכולת השיתוף.
הרשת הופכת אותנו לעל-אדם (אדם מוגבר). מי דמיין ב1995 שנוכל תוך כמה שניות לקנות ספר ממרחק של 10,000 ק"מ מישראל לסיאטל? מי דמיין ב2000 שנוכל להסתכל על כל נקודה בכדור הארץ מהכסא שלנו בבית, כאילו היינו אלוהים או לפחות מלאכים (אייכה? שאל אלוהים את קיין), באמצעות "גוגל ארץ" או "גוגל מפות"?
מקלוהן טען כבר ב1960 שהמדיה האלקטרונית מעודדת אקטיביות בעוד שהמדיה המודפסת מעודדת פסיביות. הרבה שנים צחקו עליו והראו לו את הפסיביות של הטלוויזיה. אבל מבקריו בלבלו בין מדיה אלקטרונית לבין טלוויזיה שהיא רק סוג אחד וראשוני של מדיה אלקטרונית.
גם בעשור הראשון של האינטרנט (ווב 1.0) נראה היה שתאגידי התוכנה והתקשורת משתלטים על האינטרנט והופכים אותו למדיום פסיבי לצריכת מידע ומוצרים. אך בעשור השני של האינטרנט, באוקטובר 2005, הופיע ווב 2.0 שברור לחלוטין שהוא מאוד מאוד אקטיבי. בלוגים, ויקיפדיה, קאזה, RSS הם מאוד אקטיביים.
ב2005 התברר שצעירים יוצרים באינטרנט יותר מאשר הם צורכים! תגידו לא יכול להיות, זה פרדוקס. אבל זה פרדוקס מנקודת מבט של המאה ה20, ממשקפיים מודרניות. ממשקפיים פוסטמודרניות אין שום פרדוקס. המודרני חי בעולם של צורך. יש להמון צורך במזון או בבידור, אז האוניברסיטה או מפעל השוקולד יספקו את ההמון. הפוסטמודרני חי בעולם של רצון. יש לי ולקהילתי רצון לשתף האחד את השני. בכפר הגלובלי כמו בכפר באמזונס אין תאגידים ואין מותגים. יש בשניהם תגים.
המותגים מציינים את המסגרת המאחדת שהתאגידים מספקים להמונים פסיביים וחסרי זהות. התגים מציינים את המסגרת שחברי קהילה אקטיביים יוצרים למען עצמם. התגים הם הסינתזה בין הקהילה הקטנה לבין הכפר הגלובאלי של האינטרנט: הכפר הגלוקאלי. המותגים הם התוצאה של ההפרדה בין היצרן לצרכן. התגים הם תוצאה של הופעת היצרן-צרכן.